הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים

ניהול מערכת יחסים זוגית מתמשכת ללא נישואים עשויה להתקיים מבחירה מודעת ורצון כמו גם מכורח מגבלות החוק במדינת ישראל שאינו מאפשר נישואין מכוח נסיבות מסוימות. זוגיות כזאת, דווקא מאחר ואינה ממוסדת, עשויה להעלות סוגיות מורכבות הנוגעות לחזקת השיתוף, במקרה של פרידה.

עריכת הסכם ממון תאפשר לבני הזוג לתת את הדעת על הסוגיות הללו, לבצע תיאום ציפיות מוקדם, הנוגע לפערים כלכליים והתייחסות להון ולרכוש האישי של כל אחד מן הצדדים תוך התייחסות לתרחישים אפשריים לאורך זמן. עריכת הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים מצריכה מיומנות ומקצועיות, התייחסות לדקויות ובניית הסכם הוגן המשקף את רצון הצדדים.

עורכת הדין אולגה קטלינקוב מלווה זוגות רבים ומתמחה בעריכת הסכמי ממון לפני הנישואין, לזוגות ידועים בציבור ולזוגות לא נשואים מכל סיבה שהיא.

הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים – פירוק נישואים לעומת פירוק זוגיות ללא נישואים

פרידת בני זוג נשואים, במידה ובחרו שלא לערוך הסכם ממון מוקדם, תוסדר באמצעות לשון החוק: חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 וחוקים רלוונטיים נוספים בהתאם לסוגייה.

בבסיס החוק יחסי ממון בין בני זוג, מצויה ההנחה כי בין בני זוג נשואים קיימת כוונת שיתוף ועל כן כלל ההון והרכוש הנצבר על ידי בני הזוג בשנות הנישואים ייחשב למשותף, ויחולק באופן שווה בניהם.

כאשר בני זוג שאינם נשואים עומדים בפני פרידה, ככל ולא קיימות הסכמות בין בני הזוג הנוגעות ליישום הפרידה בפן הכלכלי וחלוקת הרכוש המשותף, הסוגייה תועבר לשיקול בית המשפט, שיידרש להעמיק ולנבור במאפייני הזוגיות לכשהתקיימה, להחליט האם מעמד בני הזוג הוא מעמד ידועים בציבור ולבחון את כוונת השיתוף ברכוש ובהון, ככל שהייתה כזאת.

למעשה, כוונת השיתוף שנחשבת כמובנת מאליה במעמד נשואים, נדרשת לחובת הוכחה בקרב ידועים בציבור וזוגות שאינם נשואים.

הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים הוא כלי משפטי המאפשר הסדרה של הדברים והצהרת כוונות השיתוף או היעדרן, לרבות התייחסות פרטנית להון אישי, הון מצטבר, רכוש משותף, שימוש בנכס מגורים של מי מן הצדדים ועוד.

מתי נכון לערוך הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים

כאשר בני הזוג מתכננים חתונה בעתידם, לרוב מועד מוקדם לחתונה וסמוך לה, ייחשבו כמועד מתאים להסדרת יחסי הממון. במידה ולא יעשו כן, יום החתונה ייחשב למועד הקובע בכל הנוגע לכוונת השיתוף.

כאשר בני הזוג אינם נשואים ואינם מתכננים להתחתן, קיימת נטייה לדחות את השיח הנוגע ליחסים הכלכליים, לכוונות שיתוף ולעתיד שעשוי לטמון בחובו פרידה. דחייה כזאת עשויה להוליד פרשנות שגויה מצד אחד מבני הזוג או שניהם וסכסוכים שישפיעו על הקשר ואף יקרבו אותו אל קיצו. במקרה של פרידה עשויות לעלות תביעות על ידי מי מן הצדדים, שתאלץ את הצד התובע להוכיח הן את אופי היחסים ומעמדתם והן את כוונת השיתוף ברכוש האמור, ואת הצד שמנגד לדחות את הטענות.

עריכת הסכם ממון תאפשר לכל אחד מן הצדדים להביע ולשקף את ציפיותיו, מתוך החוזק הזוגי, ההדדיות וראיית האחר, באופן הוגן שאינו מושפע מאמוציות רגשיות המלוות בפרידה לרוב.

ככלל, המועד המתאים לעריכת הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים, הוא בשלב מיסוד הזוגיות באמצעות מגורים משותפים, לפני המעבר בפועל ותוך התייחסות ההסכם לסוגיות הכלכליות ולכוונת השיתוף שעשויה להיוולד כתוצאה מן המגורים הללו.

הסכם ממון ללא מגורים משותפים

סוגיה חשובה שעשויה לעלות, היא האם נדרש הסכם ממון בין בני זוג לא נשואים שאינם גרים יחד. זוגיות ללא מגורים משותפים עשויה להתפרש אצל רבים כזוגיות שאינה מחייבת בהיבטי השיתוף ובעיני החוק, אלא במקרים מסוימים היא עשויה להיתפס ככזאת, ולזכות במעמד על ידי בית המשפט. בין הגורמים המשפיעים על מעמד הזוגיות ומצריכים הסדרה רכושית וממונית:

·       משך הקשר– מטבע הדברים זוגיות האורכת שבועות אחדים ואינה כוללת מגורים משותפים, תתקשה לעמוד בהוכחת השיתוף, ובשלב זה נכון להשקיע בזוגיות עצמה מבלי לבחון היבטים משפטיים ופיננסיים. לעומת זאת, קשר מתמשך הנמתח על פני מספר שנים ייבחן באופן שונה, ועשוי להוות גורם המצדיק ציפיות כאלה ואחרות.

·       פערים כלכליים בין בני הזוג– ככל וקיימים פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג, בעלות על רכוש רב, הפרשי השתכרות גבוהים במיוחד, יעלה הצורך בהסדרת יחסי הממון וכוונת השיתוף, שכן ההתנהלות הזוגית עשויה להצביע על השקעה ומימון באופן שאינו מאוזן שנוהג הצד המבוסס יותר, ולהסיק מכך מסקנות על כוונת השיתוף. לדוגמא: אחד מבני הזוג מעמיד לרשות הצד השני רכב פרטי לשימושו, כדרך קבע וללא התניה ברורה. לאחר מספר שנות זוגיות עשוי בעושה שימוש ברכב לתבוע את הבעלות עליו בשל כוונת שיתוף לכאורה.

·       שהייה משותפת– שהייה משותפת ממושכת של בני הזוג בנכס השייך לאחד מהם, עשויה להיחשב כמגורים משותפים, גם כאשר אין מדובר במעבר רשמי. התנהגות הצדדים לעניין זה עשויה לכלול חלוקה בהוצאות הדירה, נשיאה בתשלומים שוטפים, עריכת קניות, לינה בהיקף של מספר ימים בשבוע, מאפייני התנהגות ומעורבות ועוד.

הסכם ממון טעון אישור רשמי של בית משפט לענייני משפחה, או נוטריון, לפי העניין:

–        אם מדובר בהסכם שנערך לפני הנישואין, ניתן לאשרו אצל נוטריון;

–        הסכם שנערך לאחר הנישואין, צריך לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין;

כאשר עולה הסוגייה וקיים ספק בנוגע למעמד הקשר אל מול החוק וזכויות אפשריות של אחד מבני הזוג ברכושו של השני, מומלץ להקדים ולפנות אל עורך דין מומחה בדיני משפחה בעריכת הסכמי ממון, להסדרת הנושא בצורה מוחלטת ותוך עיגון כוונות הצדדים בהסכם.