הליך התרת נישואים הוא הליך המיועד לזוגות שאינם יהודים, זוגות מעורבים וכל אחד מהם שייך לדת אחרת או כאשר אחד מהם או שניהם לא שייכים לעדה דתית כלשהי, אשר נישאו בהליך של נישואים אזרחיים ונישואיהם אינם מוכרים על ידי הרבנות בישראל.
עורכת הדין אולגה קוטלניקוב, משפטנית מומחית למשפט אזרחי ולדיני משפחה, מלווה זוגות אשר התחתנו במסגרת אזרחית והוכרו בישראל כנשואים בהליך התרת נישואין ופירוק הזוגיות, החל מעריכת הסכם גירושין, אישורו בבית המשפט והתרת הנישואים בפועל אל מול בית המשפט לענייני משפחה כנדרש בחוק.
הליך הפרידה והניתוק הרשמי של זוגות אשר התחתנו בנישואי הלכה, מחייב גירושין באמצעות טקס דתי המתקיים ברבנות.
ככל ובני הזוג לא נישאו בדין דתי, ויחד עם זאת מקיימים או קיימו חיים משותפים ורשומים ברשויות בישראל כנשואים, במקרה של פרידה יהיה עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה להסדיר ענייניהם בהסכם מחייב ובאמצעות הליך התרת נישואים.
התרת נישואים כל המידע
חשוב לציין: בני זוג יהודים, גבר ואישה, אשר נשאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ונרשמו בישראל כנשואים- יתגרשו במקרה הצורך בהליך גירושין הלכתי ברבנות.
החוק בישראל המבוסס על ההלכה, אינו מאפשר לזוגות אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים מנסיבות הדת, להינשא בנישואים אזרחיים. מגבלה זו מביאה זוגות שאינם יהודים, זוגות מעורבים (שאינם בני אותה דת), וזוגות חד מיניים, להינשא במדינות אחרות, ולהירשם בישראל כנשואים לאחר מכן.
נישואים אזרחיים, אף שנערכו בחו"ל, מוכרים בישראל לצורך רישום במרשם האוכלוסין. לאחר הרישום בני הזוג יוכרו כנשואים אל מול משרד הפנים ויהיו בעלי זכויות והטבות זהות לאלו אשר נישאו בישראל, אולם לא יוכרו ולא יוכלו להתיר את הנישואין אל מול הרבנות לישראל.
כמענה לזוגות אלו, למקרה של פרידת בני הזוג, נוצר ההליך האזרחי, המאפשר התרת נישואים אל מול בית המשפט לענייני משפחה.
חשוב לדעת כי התרת נישואים הוא הליך אשר מחייב רק זוגות אשר נרשמו כחוק כנשואים אל מול רשויות המדינה- במשרד הפנים ואין צורך בהליך זה לזוגות אשר חייהם המשותפים התבססו על הסכם חיים משותפים/הסכם ממון, ידועים בציבור, או כל הסדרה אחרת שאינה נישואים רשמיים.
כיצד מתבצע הליך התרת נישואין
כאמור, הליך התרת נישואים יעשה בהגשת תביעה של הזוג, או אחד מבני הזוג, לבית המשפט לענייני משפחה לפי מקום המגורים משותף האחרון בישראל, וזאת לפי סעיף 1 לחוק התרת נישואין.
בבית המשפט לענייני משפחה, תוגש תביעה להתרת נישואין, אשר מכילה את הפרטים הבאים: פרטיהם האישיים של בני הזוג, מקום מגוריהם, הדת שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, תאריך הנישואין של השניים והמקום שבו נישאו. כמו כן, עליהם לציין את הסיבה שבגינה הם מבקשים לקיים את ההתרה.
לאחר הגשת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה, סגן הנשיא של בית המשפט יפנה אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי לקבל חוות דעת וקביעת מסכות שיפוטית בהליך התרת הנישואין. ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו. אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי – הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
- המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשת התרת הנישואים:
- אסמכתאות רישום הנישואין- מסמכי הרישום מן המדינה בה נישאו בני הזוג, תעודת הנישואין מתורגמת לשפה העברית ומאומתת ע"י נוטריון.
- תצהירים של הצדדים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג.
- תמציתי משרד הפנים של כל אחד מבני הזוג.
- הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט החליט אחרת.
סכסוכים ואי הסכמות בהליך התרת נישואים
ההליך התרת נישואין העוסק בפירוק המערכת הזוגית ונשען על אותם עקרונות עליהם נשען הליך הגירושין רגיל. ככל ובני הזוג אינם בעלי יכולת להגיע להסכמות האמורות בכוחות עצמם או באמצעות סיוע בגישור ו/ או עורך דין, הסכסוך יוכרע על ידי בית המשפט לענייני משפחה ופסיקתו תהיה מחייבת.
במקרים בהם אין הסכמה בין הצדדים נדרש להתחיל התרת נישואין מהגשת בקשה ליישוב סכסוך.
לאחר השלמת הליך התרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה יתקבל פסק דין להגשה במשרד הפנים.
עורכת הדין אולגה קוטלניקוב מחזיקה בידע ובניסיון רב בתחום התרת נישואין. המשרד מלווה ונותן יעוץ משפטי מעשי לתושבים ואזרחים ישראל (ולתושבי חוץ) אשר מבקשים להתגרש מנישואין אזרחים .
